הכל תלוי בנו
חכה ... חכה ... "עצת סבתא"
לאורך השנים קיבלתי תואר לא פורמלי. מעין "סטטוס כתף", יש המכנים זאת "כותל", ויש הטוענים "ניסיון חיים".
אני החברה הזו שמדברים איתה, מספרים, פורקים.
אני זו שאליה מגיעים להתנקות, למלא מצברים ולהמשיך הלאה.
אני מקשיבה. מחייכת. מייעצת לכל "אוי, אוי, אוי". ועל פי רב - משקפת את הפרופורציה לחיים.
במקרים כואבים במיוחד, אני תמיד אומרת שאם נופלים, צריך לקום. שצריך לחפש את האור בקצה. להסתכל על הצד החיובי. על החלק המלא של הכוס, ולהתחזק ממנו.
השבוע דיברתי עם חברה. אם לשניים. החיים זימנו לה קושי, אולי נסיון, או אתגר.
סיפרתי לה את הסיפור הזה שהולך איתי שנים רבות ומחזק אותי:
פעם רב הלך בדרך ופגש את חברו, ושאל אותו לשלומו.
החבר נאנח וענה –"יהיה בסדר".
השיב לו הרב: "אל תגיד יהיה בסדר, כי משהו מקשיב לדברייך דברים שלך ואומר:-"יהיה בסדר?, מה?, עכשיו רע??, חכה חכה תראה מה זה רע".
אבל ... מציע הרב "אם תגיד הכל בסדר, הכל טוב. מישהו שם יקשיב ויאמר: "זה טוב??, חכה חכה תראה מה זה טוב".
כבני אדם אנחנו חווים חוויות רבות. לעיתים אנחנו מצליחים יותר לעיתים פחות. לעיתים אנחנו חזקים יותר לעיתים פחות.
במסגרת המשפחה יותר קל לנו להתמודד ולהתגבר כש"הברק פוגע בנו" ולא בקרובים לנו. ואם, חס וחלילה, קורה, אז אנחנו חייבים לשקף ולהראות את הדרך, להאיר את הטוב ולחזק.
קבלו עצת סבתא:
החיים מזמנים לנו ניסיונות, קשיים או אתגרים – כל אחד קורא לזה בשם אחר בדרכו בחייו.
בסוף הכל תלוי בנו. החשיבה, התגובה והמעשה שלנו, הם שייקבעו לנו את מקומנו למעלה או למטה.
יש המאמינים כי אנחנו, בכוחנו ובתגובה שלנו, קובעים את המזל, הגורל, או הקרמה שלנו.
באהבה.
