אושרה יצחקי

"כל ילד הוא אור להוריו".

 הילדים בנות ובנים כולם הם "אור בעולם", 

בצורתו הגשמית החומרית כ"אור השמש" המאירה את כולם,

ובהווייתו כמו "האור הגנוז" בתוכנו בני האדם.

מהותו של הספר באפשרות הבחירה היומיומית של כל אחד ואחת.

הדרך להראות את "האור הפנימי" באמצעות התנהגות ומעשים, 

באחד מסמלי "האור" הבולטים שהם החיוכים.

הכרת הביטוי "האור הפנימי". הכרת אפשרות הבחירה, כזכות, ואחריות אישית

לייצור בתוכו את "האור" ולהאיר את חייו.

הפנמת האפשרות להתמקד בחשיבה חיובית במצב נתון, והתאמת פעולה חיובית בתגובה,

במסגרת היחסים הבינאישיים בחברה, במשפחה, בגן ובביה"ס.

הילד בסיפור מחייך כל הזמן, כך זה אצלו ביום יום כמו כל ילד, באינטואיציה הטבעית שלו.

ברגעים פחות נעימים כשמשהו קורה, מכה או כאב, הוא מוחה דמעה מתגבר ומחייך.

החיוך הוא דרכו לבטא את הרגשתו ותחושתו הטובה, החיוך הוא אחד מסמלי ה"אור".

התחושה הטובה נמצאת בנו כל הזמן, גם תחושות אחרות מובנות בתוכנו מינקות עד בגרות. 

הזכות, הרשות והאפשרות לבחור ברגש הטוב המאיר, או ברגש העצב החשוך, 

בידנו, על פי רצוננו, באחריותנו.

בספר מומחשת אפשרות הבחירה על ידי בלוני "סמיילי". כל ילד/ה בוחר בלון על פי תחושתו. 

בסיום הספר אמו של הילד אור, מספרת לו על האור שבלב. 

ועוד האם מגלה שהאור שלה, זה הוא, בנה, הוא האור שבה, הוא שמביא לה את חיוכה:

"אתה האור שבי" האם אומרת 

"האור בליבך באחריותך, לבחירתך, תמיד איתך, האור בך."