על יום האשה הבינלאומי
אני לא חוגגת, גם לא מציינת את יום האישה הבינלאומי.
מבלי להיכנס בכלל לעניין מעמדה של האישה בחברה. אני לא אוהבת את הבידול הזה בין גברים לנשים.
מעולם לא חגגתי את יום האישה, אני גם לא חושבת שאלו המציינים את היום הזה, מאדירים את מקומה, או מעמדה, או כוחה של האישה.
עצם ציון היום הזה כיום ייחודי ולא מובן מאליו בכל ימות השנה, מבליט את מקומה האחר של האישה.
למה אנחנו לא מציינים את יום הגבר הבינלאומי ? לא מציינים כי הוא עומד בגאון, ברור, נישא ובטוח במקומו.
בעיני אין צורך לתת ציונים לאישה או לגבר. אני חושבת שכשמציינים את יום האישה מדגישים את הפער בין המינים.
בכתבות ובתוכניות תקשורת ביום האישה עוסקים בנשים ש"עשו קריירה", נשים שהגיעו "גבוה".
אימהות עובדות, נשים וקריירה אלו משפטים טריוויאליים, שכיחים ואינם משפטים נשגבים. נשים נמצאות בכל מקום שמתאפשר להן להיות בחברה.
בעולם של היום, במקומותינו שלנו, וקודם כל לצורך קיום ופרנסה האם יעלה על הדעת שנשים לא תצאנה לעבודה?, האם יתכן שגברים לא יצאו לעבודה?
כל אחת וכל אחד בדרכו על פי האפשרויות בו הוא או היא נמצאים באותה נקודת זמן. מי יותר ומי פחות.
מקומם של אנשים ונשים בחברה ובמשפחה נמדד על פי פעולותיהם, התמדתם, היכולות והאפשרויות שלהם בנסיבות ובתנאים בהם הם נמצאים, ברגעים ובזמנים נתונים. מכאן שלעיתים אפשר בגלל הנסיבות, שמקומו של איש או אישה בחברה יהיה שונה ממקומו במשפחה
בימינו, במעגל החיים היומיומי, יוצא שפעם מרגיש למישהי יום האישה ולמישהו אחר זה יום הגבר. המציאות והשגרה מכתיבים את מעגל החיים. בתחום מסוים מישהי או מישהו בולט יותר, ובתחום אחר בולטים מישהי או מישהו אחר.
הנסיבות הן שמכתיבות את המעמד בזמן נתון המשתנה מעת לעת.
לכן אעמוד על מקומי במשפחה ובחברה כל השנה, ולא אציין זאת ביום ייחודי בהבלטה, כדי שלא להנציח יום כזה.
תוצאתו של יום המציין את אחד המינים, יוצר אבחנה מגדרית הזקוק לאפליה מתקנת. לכן אעדיף לא לציין את האפליה ואדאג למקומן וליצירת סביבה ותנאים הולמים לנשים בכל ימות השנה.
