Screenshot 2020-12-11 124813.jpg

ד"ר ניקולא יוזגוף אורבך

יהודה עצבה – מספר סיפורים, מיוזמי ומקימי מועדון מספרי הסיפורים הירושלמי. איש תאטרון ורדיו, מנחה סדנאות למספרי ספורים.

 משורר, מבקר וחוקר בתחומי הדמוגרפיה והפילוסופיה של הספרות, חבר במוסד הרצל לחקר הציונות ולימודיה.

הספר " בין הדורות- סיפורים במעגלי חיים" הינו קונגלומרט ספרותי, אוסף סיפורים מתקופות שונות בתולדותיה של ישראל, שכתובים מנקודת מבטה של הסופרת אושרה יצחקי ושיש בהם  הנצחת מסורות ומנהגים שהיו וחלפו, לצד הטמעת דפוסי התנהגות חדשים, שנוצרו והתפתחו בעקבות השינויים בארץ. באלו ובאלו מוצאת הסופרת חן רב, ודרכם היא בונה את סיפורה, שהוא במידה רבה גם סיפורה של מדינת ישראל.   

בספר מתבוננת הסופרת אושרה יצחקי על ישראל, על הקהילה, ועל המשפחה, בפרספקטיבה בין-דורית וכרונולוגית, כאשר היא מציבה עצמה - כמספרת  בסיפורים כחוליה המקשרת בין דור העבר לדור העתיד. כתיבתה נטולת שיפוטיות וביקורת, וגדושה ברוך ובהכלה כלפי כל הדורות.

הפריזמה דרכה נכתבים הסיפורים הבין-דוריים היא אופטימית, חיובית ומגולמים בה מסרים ערכיים יהודיים, ישראליים ואוניברסליים שבכוחם לרתק ולרגש ילדים ומבוגרים כאחד, אך חשוב מכך בכוחם גם לחבר ולהדק את הקשר בין הדורות. 

 
Screenshot 2020-12-11 124813.jpg

סיפורים במעגלי החיים הוא ספר אנושי, ערכי וחינוכי. 

הספר מכיל סיפורים קצרים על חוויותיהם האישיות של אנשים בתקופות שונות בארץ ישראל המתוארים בחכמה וברגישות ע"י המחברת. יש בהם מסר ודגש על המשכיות של מעגל החיים, על עץ המשפחה, על החשיבות בהקשבה לאחר ועל הלכידות של התא המשפחתי. 

יצחקי שומרת על תמימות וטוב אנושי בסיפורים שהיא מתארת בנוסטלגיה ובדייקנות.     

בסיפורים היפים המתוארים בצורה כנה ללא משוא פנים יש מסר מרגש ; אושרה יצחקי מצליחה להעביר בכנות את "האני המחבר הכותב" ו"האני החינוכי, הערכי" בצורה קוהרנטית,  נעימה עם אמירה אופטימית לחיים. 

סיפוריה משלבים פרטים ביוגרפיים של אנשים אותם פגשה וזיכרונות שלה ושל הוריה, עובדה המוסיפה ממד אותנטי וייחודי לכתיבתה. 

 

אושרה יצחקי כאשת חינוך ותיקה ומנוסה שוזרת בחכמה ערכים חינוכיים בין הסיפורים ובהם מוסר השכל. 

ערך ההסתפקות במועט והאושר הגדול בהקנייה לשמירה של גבולות כערך להנאה מהקיים בסיפור :.

"השליח המתוק "הייתי מוצצת את השוקולד לאט, מרגישה אותו מתפוצץ בפי, כולו שלי. להרגיש את טעמו המתוק של כל גרגר שוקולד מתפצפץ בפה, היה חלומו וגמולו של כל 'שליח מתוק' שהגיע לסבתא.

הספור "ההצגה"- מתאר את הסתגלותו של 'האחר' בחברה ..."את זוכרת אמרה אוסנת וחיוכה הרחב הפך לחיוך נבוך, היינו רק אנחנו לבד בין הבנות, רק שתינו שחרחרות"...

"מאז ועד היום אני שואלת את עצמי, האם זו הייתה הצגת הניצחון שלי? או מופע הניצחון? האם זאת הייתה 'הצגה' או 'ניצחון'?".

 הסיפור : "משפחה ושכנים" מביא בחובו את ערך העזרה והאהבה לאחר, קשר אנושי וחם בין אנשים שונים. חיבור תרבויות שקרה בעקבות קיבוץ הגלויות בארץ. 

אושרה יצחקי בסיפור "המבט" מביעה את דעתה על פער הדורות בעדינות באמצעות סיטואציה משיעור בלט עם נכדתה וחושפת את צייתנותו של הדור שלה. ברגישותה הרבה היא מתארת את כוחו של המבט ואת עצמתו. 

הספור "דור עצור" – מראה את החלשות השיח בין הדורות בעבר "כשההורים הגיעו עם הילד לבית הספר ההורים אמרו לילד לבקש סליחה מהמורה מבלי להקשיב לילדיהם". עם השנים נוצר הצורך של ההורים לגבות את ילדיהם ולדבר במקומם. - "ערכו, מקומו וסמכותו של המורה ירדו ואינם כבעבר,  כשקורה משהו, הילד מיד כועס, משתולל או שותק והוריו מדברים בשמו ומתלוננים, במקומו. הילדים סומכים על זה ויודעים שיש מי שעושה את 'הדיבור' במקומם". 

הספור "התעוררות"- מדבר על השינויים בקשר המשפחתי והבינאישי בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית. "לשלוח ברכה בפייסבוק למישהו הקרוב לליבך ונמצא על ידך, הפך לנוהל מקובל. הכל מוחצן ברבים בפרהסיה, בכל תחום אישי ככל שיהיה, הוא מוצג לראווה באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות למיניהן" ...

הטכנולוגיה שינתה גם את מקומם של בני הדור "הוותיק".

..."כשאנחנו היינו קטנים, ההורים הם שהעבירו ידע ולימדו אותנו מניסיונם, היום אני ונכדי מתנסים ביחד בטכנולוגיה החדשה."  

"אני הקמתי את המקום אבל אין לי מקום בו. הכל התפתח ואני מרגיש שנשארתי מאחור. כל הידע שצברתי והשתמשתי בו לביתי ולעסק שלי, לא מתאים היום לילדי ולנכדי, אני לא יכול אפילו ליעץ להם. העולם השתנה והטכנולוגיה בלעה והעלימה אותי."

בסיפור " מרוץ החיים" מתארת יצחקי באמצעות דו שיח יפה ורגיש את הקונפליקט בין רצון להגשים את מטרותיהם האישיות של בני ובנות הגיל השלישי לאחר יציאה לפנסיה לבין רצון לעזור לילדים במטלות היום יום עם הנכדים. והצורך למצוא את האיזון ללא רגשי אשמה. היא מתארת זאת בחן ובצורה נגישה ואנושית המעוררת הזדהות עם רבים.  "אחר כך חשבתי על עצמי 'אנחנו דור האייל' ציינתי".

"... 'ממרום גילנו' ועם תוחלת החיים שעלתה בתקופתנו, בני דורנו לומדים ומבינים שאנחנו חייבים גם זמן לעצמנו. הרי לא מדובר באמת בחוג ועיסוק אלא בבריאות."  

עצרתי את שטף דיבורי, הרהרתי לרגע במילותיי, והמשכתי בדברי "הרגשתי שאני מותשת ממרוץ החיים... "את יודעת?" ציינתי היום כבר לא הולכים. היום רצים, רצים אחרי -הזמן. חיים במרוץ". היא חייכה בשנית.הרגשתי שמצליח לי במשימת ההרגעה שלקחתי על עצמי"...  

"אין ספק כולנו עדיין רצים אחרי הזמן, אך לומדים ומתנסים ביכולתנו להתחדש, לייצור ולחוות חיים מגוונים... אנו מדלגים בין הדורות: בין הגילאים תקופות וזמנים, סוגרים ופותחים מעגלי חיים."

מתוך "מרוץ החיים". 

מיכל דורון

יהודה עצבה – מספר סיפורים, מיוזמי ומקימי מועדון מספרי הסיפורים הירושלמי. איש תאטרון ורדיו, מנחה סדנאות למספרי ספורים.

סופרת ומשוררת. יו"ר ועדת האתיקה באגודת הסופרים, 

מומחית לאבחון וייעוץ גרפולוגי.  

מרצה בנושא גרפולוגיה וספרות. 

 
Screenshot 2020-12-11 124813.jpg

יוסי אלפי

יהודה עצבה – מספר סיפורים, מיוזמי ומקימי מועדון מספרי הסיפורים הירושלמי. איש תאטרון ורדיו, מנחה סדנאות למספרי ספורים.

איש תאטרון, משורר, מספר סיפורים, המייסד ומנהל את פסטיבל מספרי הסיפורים

 "סיפורים נעימים ובמקומות רבים מרגשים".

 
Screenshot 2020-12-11 124813.jpg

מדובר בעבודה מיוחדת של סופרת מוכשרת ביותר. שסיפוריה נעים על הציר של כתיבה בנימה אישית כמספרת את העלילות הייחודיות מאוד המתארות ביופי קסום את ישראל של פעם על תמימותה והוויתה הצנועה ועד לימנו אלו, החומריים יותר ומרובי הלבטים. בכל פעם שאני קורא את הסיפורים, אני מגלה מחדש ומבין כמה הם פשוטים וטובים, ייחודם בפשטותם. חסרים היום סוג כזה של כותבים.

ראובן שבת

יהודה עצבה – מספר סיפורים, מיוזמי ומקימי מועדון מספרי הסיפורים הירושלמי. איש תאטרון ורדיו, מנחה סדנאות למספרי ספורים.

סופר ,משורר ומוציא לאור

 
 
Screenshot 2020-12-11 124813.jpg

יהודה עצבה – מספר סיפורים, מיוזמי ומקימי מועדון מספרי הסיפורים הירושלמי. איש תאטרון ורדיו, מנחה סדנאות למספרי ספורים.

יהודה עצבה 

מספר סיפורים, מיוזמי ומקימי מועדון מספרי הסיפורים הירושלמי. איש תאטרון ורדיו, מנחה סדנאות למספרי ספורים.

אני קורא בהתרגשות רבה את סיפורייך שניכר כי נכתבו מעומק הלב וניכרים בהם דברי אמת.

כמי שחי בארצנו הקטנטונת בתקופה שבין המעברות לימינו אלה, אני מזדהה עם כל מה שאת כותבת. אין ספק שיש ערך רב לסיפורים שלך גם מבחינת התיעוד.

גם החיים במשפחה אז היו נפלאים, את מטיבה לתאר את הארוחות המשפחתיות עם השמחה המשפחתית הטובה והאמיתית של פעם.

הסיפור 'מעברים' מביא את אותו מוטיב שמופיע בספר 'תרנגול כפרות' שכתב הסופר אלי עמיר.

מי שקורא את הקטע בו אבא בא לעזור ולבנות את הצריף במעברה במקום האוהל, מבין מעט את קושי החיים של פעם.

אכן במעבר הבין-דורי הלך לאיבוד כוחו של 'המבט' שאת מטיבה להדגיש אותו מתוך דוגמה בחיי היומיום.

גם סיפור 'האבדה' מביא עמו תובנות וזיכרון מעולם קסום שחלף.

בסיפור 'השכנים' את מטיבה לתאר את השינוי שנעשה בשכונה, בבתים, ובתנועת המכוניות שהפכה סואנת.

אבל הקשר האנושי המיוחד שנותר עם השכנים בלה ומוטי שבאו מעולם שונה ומלא עצב מדגיש עד כמה חשוב הקשר עם שכנים טובים. 

בסיפור 'דור עצור' את שמה את האצבע על המהפך החינוכי שחל במעבר הבין-דורי. בן דור המבוגרים לצעירים והן ההורים המורים.

סיפור 'ההצגה' ממש נגע ללבי והזדהיתי לחלוטין עם גבורות הסיפור וה שהן עברו.

סיפור 'מרוץ החיים' מביא איתו את המפגש שלך עם סבתא בודדה. השיח ביניכן מביא עמו מוסר השכל ותרפיה גם לה וגם לך כמספרת ובעיקר לנו כקוראים.

לסיכום אני מודה לך ששיתפת אותי כקורא באסופת הסיפורים המיוחדת והחמה הזו. נראה לי שאת מספרת בשם דור שלם את העולם שחיינו בו כולנו. 

מאחר ואני משוכנע שכתבת כל סיפור וסיפור מתוך כנות ומכל הלב, זוכים סיפורייך ויזכו לרגש לבבות קוראים רבים.

סיפורייך מקרבים ומגשרים בין הדורות ובין העולמות.

פסיפס הסיפורים שלך מאיר תמונות של ילדות מלאת געגוע לעולם מלא תום פשטות ואמת. ושוב תודה לך על כך.

 © 2020 כל הזכויות שמורות לאושרה יצחקי

המסיבריא שלי
בתאבון מאבות המזון
ככה אמא אומרת

אושרה יצחקי

מודיעין מכבים רעות

טלפון:052-2760577

מייל:oshra4u@gmail.com